#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמט. שואל שהתנה להיות כשומר חנם ואמר הריני משלם האם קונה את הכפל ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה שואל) שלאביי שאמר ששואל הואיל וכל הנאה שלו בדבורא לא מקני לי כפילא, לא קנה הכפל עד שישלם. אבל ללישנא דאמר רב פפא ששואל שאמר הריני משלם לא מקני ליה כפילא דבמאי הוה ליה למיפטר נפשיה במתה מחמת מלאכה, מתה מחמת מלאכה לא שכיחא, כאן קנה הכפל במיגו דפטר נפשיה בגניבה ואבידה דשכיחא, עכ""ד. ולאיכא דאמרי ברב פפא ששואל שאמר הריני משלם מקני ליה כפילא דאי בעי פטר נפשיה במתה מחמת מלאכה כ""ש אם התנה להיות כשומר חנם שמקני ליה כפילא."	"ב""מ תוס' לד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנ. שילם לבנים מאי. איך מדובר ומה הספק? 	"רש""י פירש שמתו הבעלים ונגנבה הבהמה ואמר השומר לבנים הריני משלם או שילם מהו <sup>פט</sup>. מצו אמרי ליה כי אקני לך אבונא כפילא דעבדת ליה נייח נפשיה אבל אנן לדידן לא או דלמא לא שנא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פט.  כתב הרשב""א שנראה מדברי רש""י שאם נגנבה בחיי האב פשיטא שקנה משעת גניבה. אלא דאיסתפקא מילתא בגמ' ללישנא בתרא דרבא שהקנין הוא לכשתגנב והאב לא קיים, והבנים הם שמקנים לשומר אי הוה מטעמא משום נייח נפשיה או לא. אבל הראב""ד פירש שהספק דוקא כשנגנבה ואח""כ מת האב, דאז אפשר דקנה משום שהיה המקנה קיים בשעה שהיה הנפקד ראוי לקנות, דהיינו שעה שנגנבה. אבל אם מת האב ואח""כ נגנבה, בכי הא לא קני כלל, דאב לא אקני ליה כלום עד שעה שתגנב וכבר מת, ובנים לא אקנו ליה כלום. והתוס' פירשו הא דשילם לבנים דוקא שהוכר הגנב בחיי אביהן ועמד בדין, דאי לא אפילו בנים עצמם נמי לא קנו כפילא, משום דקיי""ל דאין אדם מוריש קנס לבניו.</span>"	"ב""מ לד:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנא. שאל מן האשה ושילם לבעלה מאי. איך מדובר, ומה הספק ומה נפסק? 	"רש""י פירש ששאל מן האשה פרה של נכסי מלוג שהקרן שלה והפירות לבעל. ושילם הפרה לבעל. מהו לקנות הכפל, מי אמרינן כיון דקרן לאו דבעל הוא לאו תשלומים מעליא נינהו ולא קני כפילא או דילמא כיון דאפוטרופוס הוא על הנכסים ואוכל הפירות בעלים הוי עלייהו ותשלומים הם. והתוס' (ד""ה שאל) הקשו על פרש""י וכתבו שיש ליישבו בדוחק דמיירי ששילם לבעל חלקו כמו שהיתה שוה לפירותיה ולא שילם הקרן, וגרע משילם לאחד מהשותפים חלקו דהתם שילם קרן <sup>צ</sup>. עוד פירשו דמיירי ששאל מן האשה כשהיתה פנויה שהיו שלה הקרן והפירות ונשאת, ובזה יש לומר שאין זו השבה גמורה שיקבל את הכפל, כיון שעתה כשמחזירה רק הקרן לאשה כדין נכסי מלוג שהפירות לבעל, ולא החזיר את הכל. ובשם הריב""ן כתבו דמיירי ששאל מאשה נשואה ומתה ושילם לבעל, שאף אם נאמר שאם שילם לבנים קנה את הכפל, הרי זה משום שהבנים נח להם במה שעשה נחת רוח לאביהם, אבל הבעל אינו מחשיב את קורת הרוח שעשה השומר לאשתו, ולל""ק שהבעלים מקנה לשומר את הכפל משעת המשיכה צריך לומר שאינה מקנה הכפל כיון שאינה חסה על בעלה שיקבל התשלומים מהשומר. הגמרא נשארה בתיקו <sup>צא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צ.  והרשב""א יישב את פרש""י דמיירי שנתן לה הבעל רשות להשאיל לדעתה
<br>צא.  הרי""ף והרשב""א כתבו שהוה ליה ממון המוטל בספק וחולקים. והרא""ש (בסי' ב)  פסק כרבנן שהמוציא מחבירו .
עליו הראיה והמפקיד נחשב מוחזק  בכפל כיון שהוא מוחזק בבהמה.</span>"	"ב""מ לד: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנב. מי נשבע מי שהפקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון. 1) מה התקלה אם יוציא 2) לרב הונא דאמר שמשביעים אותו שבועה שאינה ברשותו מדוע יש לחשוש שיוציא? 	"1) רש""י פירש שיפסול את הלווה לעדות ולשבועה. ולר""ת (בתוד""ה שמא) נראה כפירוש ר""ח דנראה כמו שבועה לבטלה, וגנאי הוא לישבע היכא שהדבר מתברר אחרי כן שהמלוה יוציא אתהפקדון, אבל כי רמינן על המלוה לא ישבע עד שידע שלא יוכל למצאה <sup>צב</sup>.2) לרבא שיש עדים שנשרפה, דהשתא לא השביעוהו שהרי הביא עדים, והגמ' דחתה פירושו. לרב יוסף שיש עדים שנגנבה ולכן לא השביעוהו וחוששים שיטרח ויביאנה. לאביי גזירה שמא יטעון ויאמר לו אחר שבועה מצאתיה. לרב אשי באמת אין לחשוש ושניהם נשבעים, הלוה נשבע כמה שוה והמלוה נשבע שאינה ברשותו, והכי קאמר מי נשבע תחילה, מלוה נשבע תחילה וכו'.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צב.  והרשב""א הביא פי' הרי""ף שהתקלה היא שנמצא שם שמים מתחלל.</span>"	"ב""מ לד:-לה.ותוס'"		
